עזרא בן כוכב ז"ל – איש העוז והענווה

מיכאל טוכפלד

 

אחד המנהגים הלא מוצלחים שרווחו בקהילתנו ושמזה שנים רבות נעלמו, וטוב שכך, היה המנהג לקיים את האסיפה הכללית השנתית בפרק הזמן שבין מנחה למעריב בתשעה באב. האסיפות הללו רק הוכיחו שוב ושוב מדוע עדיין אנו צמים ומתאבלים ביום זה. אחת מהן, זכורה לי במיוחד, עסקה בשאלה הרת גורל לעתיד הקהילה: האם להתקין שטיח באולם בית הכנסת. האסיפה עלתה לטונים גבוהים מצד כמה חברים, שפניהם אף קבלו את גוון השטיח (שכבר נרכש ועמד מבויש בפינה) ושאף צווחני הדור החדש כיום לא מגיעים לדרגת הדציבלים שהשמיעו. עיקר הטענות נשמעו כלפי יושב ראש הקהילה של אותם הימים. היו"ר שתק שעה ארוכה והאזין לצרחנים. בשלב מסוים עלה על הבמה, נעץ מבט כחול וחודר בנוכחים וברגע הושלך הס. "אם החברים אינם רוצים שטיח – לא יהיה שטיח" אמר בקול שקט ורגוע והוסיף: "אבל מדוע לצעוק, להעליב ולפגוע?!" באחת נרגעו הרוחות וכמה מהנוכחים אף הורידו ראשם במבוכה.

היו"ר היה עזרא בן כוכב.

כזה היה. שקט אך חודר. מנהיג שידע את אשר לפניו התעקש על הדברים הנכונים והובילם עד הסוף ללא חת, ללא מורא אך ידע גם מתי להתיר את הרצועה, מתי לוותר. אלו התכונות האמיתיות של איש ציבור אמיתי.

אם ל"גבורת מרדכי" היום מקום נכבד ברשימת בתי הכנסת המובילים במדינה, אם בפעילות חברתית ותרבותית, אם במבנה קהילתי מסודר ומאורגן, אם בקול התורה הנשמע מדי יום מבין כתליו, אם במראה נוי וצורה, הרי שעל העולם לדעת שאת התשתית לכל אלה הוביל עזרא בן כוכב. הוא ידע לבחור את האנשים הנכונים לכל משימה, ידע בתוך ליבו למה זקוקה הקהילה שאך החלה את דרכה ואט אט גיבשה את מעמדה ותפקודה ופעל, שוב – מתוך שקט נפשי, שיקול דעת נבון והנהגה מתונה, כדי להגשים את הדברים. איש העוז והענווה.

בימיו נקבע התקנון שעל פיו מתנהלת הקהילה. בתקופתו הוכנס המחשב הראשון לבניין. בימיו עלה לאין שיעור היקף התרומות לבית הכנסת ומפעל ההנצחה הגדול שהעניק לבניין ולאולמות שבו את חזותם היפהפיה. אנו, הנהנים מכל אלה כיום, חבים רבות לאותם נפילים שהחלו את המפעל, ועזרא יקירנו, ללא ספק, בין הראשונים שבהם.

לפני אחת ממסיבות הפורים ניסיתי למתוח אותו טלפונית, כדי להשמיע את ההקלטה במסיבה העליזה. התחזיתי לאדם שמבקש לתרום לבית הכנסת, לאחר שזכה בהגרלת הפיס. (איש לא הכיר אז את אראלה...) עזרא, שלא הכיר את קולי, התלהב וביקש לפגוש אותי מיידית כדי לדון בהנצחה הראויה לתרומה. בשיחת המתיחה ביקשתי לקרוא את אחד החדרים על שמי ובתמורה הבטחתי לתרום 10 שקלים, הסכום שבו "זכיתי" כביכול. עזרא, שתחילה לא הבין וחשב שאני מדבר על 10 אלפים, גילה חיש מהר שמדובר במתיחה אך לא ויתר. הוא הצליח להטות את הכף לזכותו כך שבסופו של דבר אילץ אותי לתרום סכום נכבד בגין אותה המתיחה, ואני תוהה מי מתח כאן את מי...

עזרא יקירנו, אתה כה תחסר לנו כאן. עצתך ותבונתך, שגם אחרי שפרשת לא מנעת אותם מאיתנו, אמורים היו להנחות את קהילתנו עוד שנים רבות. הנהגת הקהילה צריכה לשאוף להמשיך בסטנדרטים שהצבת אך היא נהנית, ללא ספק, מהתשתית שאתה יצרת.

חנה רעייתך, תבדל לחיים ארוכים, השלימה אותך בכל דבר, בהנהגה ובהובלה, בחיים המקצועיים, בפעילות החסד והצדקה, בקירוב רחוקים וקרובים, בעזרה שלא תסולא בפז למתגיירים, בהסברת פנים לכל אורח וזר ומן הסתם גם בחיים המשפחתיים ובדור הבא שהעמדתם יחדיו. לא קלים היו חייכם. עברתם ימים קשים ביותר, ימים של אבדן וצער אך ידעתם גם נחת בעמלכם, בפרי מעשיכם ובתרומתכם לקהילה, למדינה ולעם. גיליתם כוחות נפש שנדרשו לכם כדי שמלאכתכם תצלח.

חנה ממשיכה את המפעל. אתה את חלקך סיימת בטרם עת. בחוגים הקרובים לכסא הכבוד ודאי שמחים על שאדם כמוך מצטרף לחילם, מן הסתם מצפים הם שתתקן עולמות עליונים במלכות שדי, כשם שעשית כאן. אנו, יחד עם חנה, נשארים כאן ומה שנותר לנו זה רק לבַכות, לנוד על לכתך ולהבטיח שמפעלך כאן לא יישכח.

 

מוקירך הכואב את לכתך

 

מיכאל

 

בינה נט תקשורת ומחשבים
הפריון 4 אזור תעשייה צפוני  אשדוד
נייד: 050-349-777-5 פקס:153-50-349-777-5
דוא"ל:binaa.net@gmail.com

גבורת מרדכי, בית כנסת ומרכז קהילתי תורני   |   רחוב הרצוג 32 רחבת צימבר, גבעתיים

 

אתר האינטרנט מוקדש לעילוי נשמת אליעזר ועטרה טוכפלד ז"ל ולעילוי נשמת אברהם בן אסתר וציון שטח ז"ל

שלח

שדה חובה

הטופס נשלח בהצלחה! 

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

 בית הכנסת ומרכז קהילתי

גבורת מרדכי

כיכר צימבר גבעתיים​